ספר המצוות, מצוות לא תעשה שכ״ו

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Negative Commandments 325 ספר המצוות Negative Commandments 327 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לעשות מלאכה בר"ה.

1 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְהַכֶּסֶא חִוִּיתִיךָ.

1 משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב פתח ↗

שֵׁשֶׁת יָמִים הָאֵלּוּ שֶׁאֲסָרָן הַכָּתוּב בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה שֶׁהֵן רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת וּבְיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הֵן הַנִּקְרָאִין יָמִים טוֹבִים. וּשְׁבִיתַת כֻּלָּן שָׁוָה שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה חוּץ מִמְּלָאכָה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה שֶׁנֶּאֱמַר שמות יב טז "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ" וְגוֹ':

1 הזהיר מעשות מלאכה ביום ראש השנה. והוא אמרו כל מלאכת עבודה לא תעשו. שם, שם:

1 טור פתח ↗

הלכות יום טוב בחודש הראשון בי"ד יום לחדש בין הערבים פסח לה' וגו' ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות וגו' כל מלאכת עבודה לא תעשו וכן נאמר בז' שלו ובראשון ובח' של חג ובעצרת ור"ה הלכך כל מלאכה האסורה בשבת אסורה בי"ט חוץ ממלאכת אוכל נפש דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ותנן אין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד שמותר בי"ט חוץ מהוצאה והבערה שמתוך שהותרו לצורך אוכל נפש הותרו נמי שלא לצורך ובלבד שיהא בהן צורך קצת כאשר יתבאר בעז"ה וכן מכשירי אוכל נפש כיון שצריך לתיקון האוכלין מותר לעשותן בי"ט וכגון שא"א לעשותן מאתמול אבל אם היה אפשר לו לעשותן מאתמול אסור לעשותן בי"ט אבל שאר כל המלאכות אסורות בי"ט ולוקין עליהן וקצירה וטחינה ובצירה וסחיטה אע"פ שהן אוכל נפש אסרום חכמים ופר"י הטעם לפי שאדם רגיל לקצור שדהו ולבצור כרמו כאחד ולדרוך כל ענביו ולטחון הרבה ביחד וחשו חכמים שאם היו מתירין בי"ט היה קוצר כל שדהו ובוצר כל כרמו ודורך כל ענביו וימנע משמחת י"ט וכן צידה אסרו שפעמים שתעלה במצודתו דגים הרבה ובירושלמי מסמיך להו כולהו אקראי ויש דבר שהחמירו בו יותר מבשבת כגון באיסור מוקצה לרב אלפס דאף על גב דקיימא לן בשבת כר' שמעון בי"ט פסק כר"י לפי שהוא קל והחמירו בו כדי שלא יבואו לזלזל בו וכ"כ בשאלתות וכ"פ הרמב"ם ז"ל אבל בעל ה"ג ורש"י ור"י ור"ת פוסקים כר"ש בין בשבת בין בי"ט אלא שר"ת היה מחלק לומר שאין הלכה כר"ש אלא במוקצה אבל בנולד הלכה כר"י וכן ר"ח פסק כר"ש שאף בי"ט אלא במוקצה מחמת איסור ונולד פסק כר"י בי"ט:

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לעשות מלאכה באחד לחודש השביעי, שנאמר בו "כל מלאכת עבודה, לא תעשו" ויקרא כג,כה; במדבר כט,א.

1 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּתִשְׁרֵי – שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כג כד-כה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ וְגוֹ' כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי יִקָּרֵא תִּשְׁרֵי, כִּי הוּא שְׁבִיעִי לְנִיסָן, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶחֳדָשִׁים. וְזֶה הַיּוֹם שֶׁל אֶחָד בְּתִשְׁרֵי אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ר"ה ב, א שֶׁנִּקְרָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְנוֹת מִמֶּנּוּ שָׁנִים וּשְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת, וְכֵן מוֹנִין מִמֶּנּוּ לַנְּטִיעָה וְלַיְּרָקוֹת. וּבַגְּמָרָא דְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שם ח יב א בֵּאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרָם שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְעִנְיָנִים אֵלֶּה לְמַאי הִלְכְתָא. וְעוֹד אָמְרוּ שָׁם טז, א, שֶׁבְּיוֹם זֶה נִדּוֹנִין כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם עַל מַעֲשֵׂיהֶם. וְאָמְרוּ עַל דֶּרֶךְ הַמְּלִיצָה לְבָאֵר שֶׁהַשְׁגָּחָתוֹ עַל מַעֲשֶׂה כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְלֹא וְעַל כָּל הַמִּין דֶּרֶךְ כְּלָל, שֶׁעוֹבְרִין כָּל בְּנֵי אָדָם לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן כְּלוֹמַר, אֶחָד אֶחָד וְלֹא בְּעִרְבּוּב. וּמִשָּׁרְשֵׁי מִצְוַת הַמּוֹעֵד הַזֶּה, שֶׁהָיָה מֵחַסְדֵי הָאֵל עַל בְּרוּאָיו לִפְקֹד אוֹתָם וְלִרְאוֹת מַעֲשֵׂיהֶם יוֹם אֶחָד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַבּוּ הָעֲוֹנוֹת כָּל כָּךְ, וְיִהְיֶה מָקוֹם לְכַפָּרָה, וְהוּא רַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְכֵיוָן שֶׁהֵם מוּעָטִים מַעֲבִיר עֲלֵיהֶן. וְאִם אוּלַי יֵשׁ בָּהֶם עֲוֹנוֹת שֶׁצְּרִיכִין מֵרוּק נִפְרָע מֵהֶן מְעַט מְעַט. וּכְעֵין מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ע"ז ד, א אוֹהֲבוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט מְעַט. וְאִם לֹא יִפְקְדֵם עַד זְמַן רַב יִתְרַבּוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּתְחַיֵּב הָעוֹלָם כִּמְעַט כְּלָיָה חָלִילָה. נִמְצָא שֶׁהַיּוֹם הַנִּכְבָּד הַזֶּה הוּא קִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְלָכֵן רָאוּי לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ יוֹם טוֹב וְלִהְיוֹת בְּמִנְיַן מוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה הַיְּקָרִים. וּמִצַּד שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין לָדוּן כָּל חַי רָאוּי לַעֲמֹד בּוֹ בְּיִרְאָה וָפַחַד יוֹתֵר מִבְּכָל שְׁאָר מוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה. וְזֶהוּ עִנְיַן זִכְרוֹן תְּרוּעָה הַנִּזְכָּרִים בּוֹ, כִּי הַתְּרוּעָה קוֹל שָׁבוּר, לְרַמֵּז שֶׁיְּשַׁבֵּר כָּל אֶחָד תֹּקֶף יִצְרוֹ הָרַע וְיִתְנַחֵם עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים, וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב בְּמִצְוַת שׁוֹפָר בַּאֲרֻכָּה בְּסֵדֶר פִּנְחָס מצוה תה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְזֶהוּ הַטַּעַם שֶׁלֹּא קָבְעוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לוֹמַר הַלֵּל בַּמּוֹעֵד הַזֶּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ, שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ לָאָדָם לוֹמַר שִׁירָה וְהוּא עוֹמֵד בַּדִּין; וְכִדְאָמַר רַבִּי אַבְהוּ בְּפֶרֶק אַחֲרוֹן דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לב, ב אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִפְּנֵי מָה אֵין יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים הַלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים? וכו' כִּדְאִיתָא הָתָם. מִדִּינֵי הַשְּׁבִיתָה בְּיוֹם טוֹב, כָּתַבְתִּי קְצָתָם כְּמִנְהָגִי בְּמִצְוַת מוֹעֵד הַפֶּסַח, וְעוֹד רָאוּי לִכְתֹּב כָּאן מְעַט מִן הָעִנְיָנִים הַנִּזְכָּרִים בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָמְרוּ שָׁם שֶׁאַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵן, בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים, פֵּרוּשׁ רְגָלִים כְּלוֹמַר רֶגֶל שֶׁבּוֹ תְּחִלָּה לָרְגָלִים, כֵּן פִּתְרוֹנוֹ בַּגְּמָרָא שם ד, א, בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמָה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְאִילָנוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, וְשָׁם מִתְבָּאֵר בַּגְּמָרָא, רָאשֵׁי שָׁנִים אֵלּוּ, לְאֵיזֶה עִנְיָן הֵם. וְשָׁם אָמְרוּ, טז, ב שֶׁאַרְבָּעָה דְּבָרִים מְקָרְעִין גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם צְדָקָה, צְעָקָה, שִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. וְעִנְיַן שִׁנּוּי הַשֵּׁם הוּא לְפִי הַדּוֹמֶה, כְּדֵי שֶׁיַּחְשֹׁב הָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא אָדָם אַחֵר עי' רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ד, וְיַכְשִׁיר כָּל דְּרָכָיו, וּבְכָל עֵת שֶׁיִּקָּרֵא, יִזְכֹּר זֶה וְיִתֵּן לִבּוֹ אֶל הָעִנְיָן. וּמָה שֶׁאָמְרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְאֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִים, וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים, וְעִנְיַן פְּתִיחַת הַסְּפָרִים נֶאֱמַר לְפִי הַדּוֹמֶה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל בְּעִנְיַן הַשְׁגָּחָתוֹ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הַשּׁוֹמְעִים יְדַבְּרוּ רַבּוֹתֵינוּ לְעוֹלָם בַּמֻּרְגָּל בִּבְנֵי אָדָם. צַדִּיקִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיִּים, פֵּרֵשׁ מוֹרִי, צַדִּיק גָּמוּר בְּכָאן שֶׁכֻּלּוֹ זַכַּאי, וְכֵן רָשָׁע גָּמוּר בְּכָאן שֶׁכֻּלּוֹ חַיָּב, וּלְפִיכָךְ נֶחְתַּם מִיָּד לְמִיתָה, אַחַר שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת בָּעוֹלָם שֶׁיָּגֵן עָלָיו. בֵּינוֹנִיִּים תְּלוּיִין עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים וְאָז גְּמַר דִּין שֶׁלָּהֶם נֶחְתַּם. וּמָה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּסָמוּךְ לָזֶה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת לְיוֹם הַדִּין, כְּלוֹמַר, אַחַר הַמָּוֶת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי אָדָם, שֶׁזֶּה קָרוּי יוֹם הַדִּין כַּת אֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְכַת שֶׁל רְשָׁעִים, וְכַת שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים, בְּכָאן פֵּרְשׁוּ צַדִּיק גָּמוּר וְרָשָׁע גָּמוּר בְּדִינָם. וּבְזֶה הַפֵּרוּשׁ, תִּסְתַּלֵּק קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה מִן הָעִנְיָן, אִם תִּזְכֶּה, בְּנִי, תַּרְגִּישׁ בָּהּ וְיַנִּיחַ לְךָ עֲמָלִי זֶה. וּמָה שֶׁאָמְרוּ שָׁם, שֶׁהַצַּדִּיק גָּמוּר בְּדִינוֹ נֶחְתַּם לְאַלְתַּר לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אַל תַּחְשֹׁב, שֶׁחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל צַדִּיק, כִּי יֵשׁ בְּאוֹתָם הַחַיִּים, מַעֲלוֹת אֵין מִסְפָּר, וְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק עוֹלֶה בָּהֶן עַד מָקוֹם הָרָאוּי לוֹ לְפִי שְׂכָרוֹ עי' שבת קנב א. וְיֶתֶר פְּרָטֵי עִנְיָנִים אֵלֶּה, שָׁם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, פֶּרֶק רִאשׁוֹן או"ח סימן תרב תרג. וְנוֹהֵג אִסּוּר מְלָאכָה בְּיוֹם זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְעָשָׂה מְלָאכָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ חַיָּב מַלְקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּשְׁאָר יְמֵי הַמּוֹעֲדִים.

« ספר המצוות Negative Commandments 325 ספר המצוות Negative Commandments 327 »